רִבִּי יוֹחָנָן לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא מַלְכוּת מִצְרַיִם וּמַלְכוּת רוֹמֵי הָיוּ עוֹשִׂין מִלְחָמָה אֵילּוּ עִם אֵילּוּ. אָֽמְרוּ. עַד מָתַי אָנוּ הוֹרְגִין בְּפּוֹלֶמוֹס זֶה עִם זֶה. בּוֹאוּ וּנְתַקֵּין שֶׁכָּל מַלְכוּת שֶׁתֹּאמַר לְשַׂר צָבָא שֶׁלָּהּ. פּוֹל עַל חַרְבְּךָ. וְיִשְׁמַע לָהּ. תִּתְפּוֹסּ הַמַּלְכוּת תְּחִילָּה. דְּמִצְרַיִם לֹא שָׁמַע לוֹן. דְּרוֹמֵי הֲוָה תַמָּן חַד גְּבַר סָב וַהֲוָה שְׁמֵיהּ ייַנוֹבְרִיֻּס וַהֲווּ לֵיהּ תְּרֵיסָרֵי בָנֵי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. שְׁמַע לוֹן וְאָנוּ עוֹשִׂין בָּנֶיךָ דּוּכְּסִין וְאֵיפַּרְכִין וְאִסְטְרַטֵלֵיטִין. וְשָׁמַע לוֹן. בְּגִין כֵּן צְווָחִין לֵיהּ. קַלֶנְדַּס ייַנוֹבְרִיֻּס. מִן יוֹמָא דְבַתְרֵיהּ מִתְאַבְּלִין עֲלוּי מֵילָנֵי אִימֵּרָא. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹדְרַייָא. מָאן דִּזְרַע טְלוֹפְחִין בְּהַהוּא יוֹמָא לָא מַצְלִחִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מאן דזרע טלופחין. כך היו אומרים מי שזורע עדשים ביום האבל הזה לא יצליחו:
ר' יוחנן לא אמר כן. שאדם הראשון התקין לקלנדס אלא הוא זכר למה שאירע להם במי המלחמה:
עד מתי אנו הורגין בפולמוס. בחיל אנשי מלחמה ולאבד חיל כל כך:
פול על חרבך. תפול על חרבך ותהרוג עצמך וישמע לה זה סי' כי לאומה זו הגדולה והשלטנות ותתפוס המלכות תחלה:
דמצרים. בחיל של מצרים לא היה השר צבא רוצה לשמוע להן לעשות כן:
דרומי. השר צבא של רומי היה אדם זקן ושמו יינובירוס והבטיחו לו לעשות לבניו דוכסין ואיפרכים ושלטונים ושמע להם ונפל על חרבו והרג את עצמו והיו מצווחין קלנדס יינובריס לשון שמחה וחירות שנעשה ביתו בני חורין ושרים ועל ידו גם הם תפסו המלכות והחירות ולזכר הזה עושין קלנדס קודם התחלת החדש יינובריס שנקרא על שמו:
מן יומא דבתריה. היו עושין סי' לאבילות ומתאבלין עליו והיו קורין לאותו היום מילני אימיריא ולשון ארמי הוא מילני לשון עצה לו עצה ותבונה תרגומו לי' מילכא וביונתא אימירא מלשון אימתני ותקיף כלומר עצת פחד ואימה היתה זה:
רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס אָדָם הָרִאשׁוֹן הִתְקִינוֹ. כֵּיוָן דַּחֲמַא לֵילִייָא אֲרִיךְ אָמַר. אֵי לִי. שֶׁמָּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ ה֤וּא יְשֽׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב שֶׁמָּא יָבוֹא לְנָשְׁכֵינִי. וָ֭אֹמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי. 3a כֵּיוָן דַּחֲמַא אִימָמָא אֲרִךְ אֲמַר. קַלֶנְדַּס. קַלוֹן דִּיאוֹ. וְאִיתָא כְּמָאן דְּאָמַר. בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם. יְדַע הֲוָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן סָבַר. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם. רַב. דְּתַנֵּי בִתְקִיעֲתָא דְבֵי רַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן כול'. הֲוֵי. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
ואומר אך חשך ישופני. זה המזמור שאמר אדם הראשון שהיה מפחד בחשך יבא הנחש וישופו:
כיון דחמא איממא אריך. כשראה אח''כ שחוזר ומתארך היום:
אמר קלנדס קלון דיאו. קלון הוא לשון חירות. דיאו מהשם ובפרקין התם בעינא דתתעביד טבריא קלניא כלומר זה החירות והחסד מהשם יתברך וקבע הימים לי''ט. ובערוך פי' קלון הוא טוב בלשון יון ודיאס הוא יום בלשון רומי. וי''ל דשניהם אמר קלנדס על שמחת היום וקלן דיאו לשבח השם:
מאן סבר בראש השנה נברא העולם רב. כלומר רב לטעמיה דאמר אדם הראשון התקינו לי''ט באלו הימים והוא סבר כמ''ד בתשרי נברא העולם כדתנא בסדר הברכות דתקיעתא דבי רב שהתקין הפיוט בזכרונות זה היום תחלת מעשיך:
ברם כמ''ד בניסן נברא העולם. כבר ידע היה שמנהגו של עולם כך הוא שהיו לילות קצרות וימים ארוכים וחוזר ומתקצרים הימים והלילות מאריכות:
רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס אֲסוּרָה לַכֹּל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין אֲסוּרָה אֶלָּא לְפַלְחִין בָּהּ. סַטֻרנַלִייָה אֲסוּרָה לַכֹּל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בֵּין קַלֶנְדַּס בֵּין סַטֻרנַלִייָה אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא לְפַלְּחִין בָּהּ. חֲבֵרַייָא בָעוּ. נַשֵּׁי דְפַלְחִין כְּפַלְחִין. רִבִּי אַבָּהוּ בָעֵי. וְהָדָא טַקְסִיס דְּקַיְסָרִין מִכֵּיוָן דְּסוֹגְייָא שְׁמַרְייָן כְּפַלְחִין הִיא. הָדָה טַקְסִיס דְּדוּקִים צְרִיכָא. רִבִּי בֵּיבַי שָֽׁלְחֵיהּ רִבִּי זְעִירָא דְּיִזְבּוֹן לֵיהּ עֲזִיל קָטָן מִן סַטֻרְנָלִייָה דְבֵישָׁן. אֲתָא גַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי. סְבַר דְּמוֹרֶה לֵיהּ כְּהָדָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁרֵי. וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּהָדָא דְרִבִּי יוֹחָנָן אֲסִיר. רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס לִפְנֵי תְּקוּפָה שְׁמוֹנָה יָמִים. סַטֻרְנָלִייָה לְאַחַר תְּקוּפָה שְׁמוֹנָה יָמִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. פְּרוֹקְטוֹ רֹאשָׁהּ שֶׁלִּתְּקוּפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
סבר דמורה ליה וכו'. והיה סבור שיורה לו להיתר והורה לו לאיסור ונראה דאיפכא גרסינן סבר דמורה לי' כהדא דר' יוחנן דשרי דר' יוחנן אמר לעיל בהלכה א' אם עבר ונשא ונתן מותר ואפי' ביום אידו והורה לי' כהדא דר''ל אסור דר''ל החמיר אפי' בדיעבד לעיל גבי עובדא דרב יודן נשיאה. ור' יהושע בן לוי דגריס בספרים טעות הוא:
אלא לפלחין בה. לאותה אומה שהתקינה וכן עובדין ע''ז בה:
חברייא בעי. מי אמרינן נשי דפלחין כפלחין הנשים של אותם העובדים אי הוו כפלחין עצמם ואסור לשאת ולתת גם עמהן אי לא:
והדא טקסים. שם מקום אחד שהיו קורין אותו כך בקיסרין ומלשון תכשיט הוא אי הוי כע''ז:
מכיון דסוגייא שמריין. וקאמר הש''ס מכיון שיש בקיסרין הרבה מהשמרונים ומםתמא כפלחין אותה לשם ע''ז כדאמרינן בריש שחיטת חולין גבי כותים דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים והיו עובדין אותה והם היו מערי שמרון:
הדא טקסים דדוקים. של שם העיר דוקים:
צריכה. מיבעיא לן אם עובדין אותה או לא:
דיזבון ליה עזיל קטן. שיקנה לו מטוה קטן. ויביאו את המטוה תרגמו עזל:
מן סטרנלייה דביישן. ביום האיד סטרנלייה בעיר ביישן:
אתא. ר' ביבי לשאול גבי ר' יוסי אם מותר בדיעבד:
פרוקטו. כך היו קורין אותו היום והוא ראש של ימי התקופה:
קלנדס אסורה לכל. אסור לשאת ולתת עם כל עע''ז ולטעמיה אזיל דאדם הראשון התקינו והוא עשה לשם שמים אלא שהאומות אחריו קבעום לעכו''ם:
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. שְׁלשָׁה זְמַנִּים בְּבָבֶל. וּשְׁלשָׁה זְמַנִּים בְּמָדַיי. שְׁלשָׁה זְמַנִּים בְּבָבֶל. מהורי וכנוני וכוונתה. שְׁלשָׁה בְמָדַיי. נוסרדי ותירייסקי ומהירקנה. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. נֹרוּז בְּב' בְּאָדָר בְּפָרָס בְּעֶשְׂרִים בְּאָדָר בְּמָדַיי.
Pnei Moshe (non traduit)
שלשה זמנים. של יום אידם היו בבל וכו' כדמפרש השמות של אלו השלשה באלו שלשה המדינות:
סַטוּרנַלִייָא. שִׂנְאָה טְמוּנָה. שׂוֹנֵא נוֹקֵם וְנוֹטֵר. הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶת יַֽעֲקֹ֔ב. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָֽעְזָר. בְּרוֹמֶי צְווָחִין לֵיהּ. סֶנַטוֹרִייֵהּ דְּעֵשָׂיו.
Pnei Moshe (non traduit)
סטרניילה. הוא לשון שנאה טמונה ונוטריקון הוא שונא נוקם ונוטר היך מה דאת אמר וכו':
ברומי צווחין לי'. קורין ליעקב סנטורייה דעשו:
וְקָרַטֶסִיס. יוֹם שֶׁתָּֽפְשָׂה בוּ רוֹמֶי מַלְכוּת. וְלֹא כְבָר תַּנִּיתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. פַּעַם שְׁנִייָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. יוֹם שֶׁנִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה לְפַרְעה וְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם יָרַד מִיכָאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַיָּם וְהֶעֱלָה שִׁלְעֲטוּט וְנְעֲשֶׂה חוֹרֶשׁ גָּדוֹל וְזֶה הוּא כַּרַךְ גַּדוֹל שֶׁבְּרוֹמֶי. יוֹם שֶׁהֶעֱמִיד יָרָבְעַם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב בָּאוּ רוֹמֻס וְרוֹמִילֻס וּבָנוּ שְׁנֵי צְרִיפִים בְּרוֹמֶי. יוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק בּוֹ אֵלִיָהוּ הוּעֲמַד מֶלֶךְ בְּרוֹמֶי. וּמֶ֥לֶךְ אֵ֛ין בֶּֽאֱ֖דוֹם נִצָּ֥ב מֶֽלֶךְ׃
Pnei Moshe (non traduit)
ולא כבר תניתה. קלנדס ור' יוחנן אמר לעיל דקלנדס הוא זכרון לתפיסת המלכות:
פעם שניה. שלקחו מהם המלכו' וחזרו וגברו בשניה:
והעלה שלעטוט. העלה שירטון סביבו ונעשה מקום יער גדול ושם בנו כרך גדול שברומי אח''כ:
ומלך אין באדום וגו'. כתיב דמעיקרא לא היה להם מלך עד אותו היום שנסתלק אליהו ולא היה מגין על ישראל:
הלכה: יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ כול'. מַה. אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. אוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּכָל שָׁנָה. וְהָתַנֵּי. תִּגְלַחְתּוֹ וְתִגְלַחַת בְּנוֹ אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁגִּילְּחוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. וְהָתַנֵּי. מִשְׁתֵּהוּ וּמִשְׁתֶּה בְנוֹ אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁגִּילְּחוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת שֶׁנָּֽשְׂאוּ נָשִׁים. וְהָתַנֵּי. לֵידָתוֹ וְלֵידַת בְּנוֹ אֲסוּרָה. אִית לָךְ מֵימַר. שֶׁנּוֹלְדוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. תִּיפְתָּר בְּהַהוּא דְּלָא אַסְפִּיק מֵיעֲבַד בְּיוֹמֵיהּ עַד דְּאִיתְיְלִיד בַּר וַעֲבַד כְּחָדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מה. כלומר דבעי הש''ס אותו היום דקתני מהו אם אותו היום שגילח בלבד הוא דאסור או אותו היום בכל שנה ושנה אסור לישא וליתן עם אותו האיש:
והתני תגלחתו ותגלחת בנו. והאי ברייתא ליכא לפרש דבכל שנה ושנה ביום תגלחתו קאמר דא''כ הוה ליה למיתני יום תגלחת ויום תגלחת בנו דהוה משמע ביום תגלחת שלו שהוא עושה בכל שנה וכן ביום תגלחת בנו ועוד דאם בכל שנה עושה לו יום איד ביום שגילח מסתמא היה מגלח גם תגלחת בנו באותו יום איד הקבוע לו וא''כ תגלחת בנו היינו תגלחתו אלא ש''מ דלא הוי יום איד כ''א ביום שגילח בלבד:
תיפתר שגילחו שניהן כאחת. ביום אחד ומש''ה נמי לא קתני יום בכל חד וחד ולעולם איכא למימר בכל שנה ושנה אסור בו ביום:
והתני משתהו וכו'. וש''מ באותו יום דוקא וכדלעיל:
תיפתר שגלחו שניהן כאחת שנשאו נשים. כלומר כמו דמפרשינן בברייתא קמייתא שגלחו שניהן ביום אחד ה''נ שנשאו נשים הוא ובנו ביום אחד וקבעו להם יום איד ליום זה מחמת שהיתה להם שמחה כפולה ולעולם בכל שנה ושנה אסור:
והתני לידתו ולידת בנו. וכי אית לך למימר שנולדו שניהן כאחת והשתא בהני ברייתות נמי לאו שגלחו או שנשאו נשים ביום א' מיירי וא''כ ש''מ דאינו אסור אלא אותו היום בלבד מדלא קתני יום בכל אחד ואחד:
תיפתר. הא נמי ל''ק דנוכל לומר דיום איד שקבעו הי' ביום אחד וכגון שלא הספיק לעשותו יום איד לו עד שנולד לו הבן ועשה יום איד בשביל עצמו ובשביל בנו כאחד והלכך הוא דקתני לידתו ולידת בנו שבשביל האיד הכפול לו קבעו. ולא איפשיטא:
משנה: יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם וְיוֹם שֶׁיָּצָא בוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
יום שעלה בו מן הים. ומקריב זבחים לע''ז על שניצל בכל הנך אינו אסור אלא אותו היום ולא לפניו דלא חשיבי כולו האי:
ואותו האיש. לאפוקי עם משעבדיו מותר:
ובלוריתו. שמניח בלורי' מלאחריו כל השנה ואינה מגלחה אלא משנה לשנה ויום שמגלחה עושה יום איד:
מתני' יום תגלחת זקנו. שאינו זמן קבוע לרבים אלא כל אחד כשמגלח עושה יום איד:
יוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה. עַד כָּאן לְצִיבּוּר. מִכָּן וָאֵילָךְ לְיָחִיד. וּכְתִיב בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽבְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ הָרִֽאֹשׂנִ֜ים וגו'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כיני מתניתא וכו'. כלומר דמפרש דמאי שריפה דקאמר דהוי ע''ז זהו עישון ושריפה ששורפין עליו כל כליו שלא ישתמש בהן אחר ומקטירין קטורת לע''ז והיינו עישון ושריפה:
וכתיב בשלום וגו'. אלמא דהיו נוהגין כן בשריפה ואמאי קתני דיש בה ע''ז:
יוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁל מְלָכִים. 3b וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֤וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת פַּרְעֹ֔ה.
Pnei Moshe (non traduit)
יום גינוסיא של מלכים. הוא יום הלידה כדכתיב ויהי ביום השלישי וגו' ומאי הדר דקתני יום הלידה וכו' עד כאן לציבור יום גונוסיא הוא שעושים ביום הלידה של מלך יום איד לכל המון העם ויום הליד' דהדר תני הוא שעושין אותו יום איד ליחיד כל א' בביתו ביום הלידה שלו וכיום תגלחת זקנו דלקמיה הוי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source