Vayedaber

'Avodah Zarah

Daf 3a

רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס אָדָם הָרִאשׁוֹן הִתְקִינוֹ. כֵּיוָן דַּחֲמַא לֵילִייָא אֲרִיךְ אָמַר. אֵי לִי. שֶׁמָּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ ה֤וּא יְשֽׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב שֶׁמָּא יָבוֹא לְנָשְׁכֵינִי. וָ֭אֹמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי. 3a כֵּיוָן דַּחֲמַא אִימָמָא אֲרִךְ אֲמַר. קַלֶנְדַּס. קַלוֹן דִּיאוֹ. וְאִיתָא כְּמָאן דְּאָמַר. בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם. יְדַע הֲוָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן סָבַר. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם. רַב. דְּתַנֵּי בִתְקִיעֲתָא דְבֵי רַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן כול'. הֲוֵי. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם.

Traduction

⁠— (12)En tête est un passage traduit en (Berakhot 8, 7). Rav dit que la fête des Calendes a été instituée par Adam. Lorsqu’il vit la nuit s’allonger (en hiver), il s’écria: Malheur à moi! peut être vient-il celui dont il est dit (Gn 3, 15): tu le blesseras, pour me mordre, et il est dit aussi (Ps 139, 11): Les ténèbres me couvriront. En voyant le jour s’allonger, il s’écria: KALENDAS c.-à-d. calon dia (13)Non dies, selon la transcription (fautive à notre avis) de DIOU, donnée par les commentaires et le lexique de Levy. Il faut, pensons-nous avec un helléniste, adopter le grec, aia (accusatif de Zeus) dans le sens d'éclat, d'où, par dérivation: jour. La jonction de kalon à dies serait barbare, quoiqu'il y ait des exemples rabbiniques d'union d'un mot grec avec un mot latin. (le beau jour). C’est conforme à l’avis de celui qui dit: le monde a été créé au mois de Tishri; car, d’après l’avis contraire, disant que le monde a été créé au mois de Nissan, Adam avait dû se rendre compte en hiver du mouvement de prolongation des nuits. R. Yossé b. R. Aboun dit: l’avis d’après lequel le monde a été créé au mois de Tishri émane de Rav, car l’ordre des bénédictions tel qu’il a été établi par Rav pour la sonnerie de Shofar, à la solennité du nouvel an, débute par les mots ''en ce jour ton œuvre commence'', souvenir du premier jour de l’existence du monde, créé à cette date (14)V. Rabba sur (Lv 29)..

Pnei Moshe non traduit

ואומר אך חשך ישופני. זה המזמור שאמר אדם הראשון שהיה מפחד בחשך יבא הנחש וישופו:

כיון דחמא איממא אריך. כשראה אח''כ שחוזר ומתארך היום:

אמר קלנדס קלון דיאו. קלון הוא לשון חירות. דיאו מהשם ובפרקין התם בעינא דתתעביד טבריא קלניא כלומר זה החירות והחסד מהשם יתברך וקבע הימים לי''ט. ובערוך פי' קלון הוא טוב בלשון יון ודיאס הוא יום בלשון רומי. וי''ל דשניהם אמר קלנדס על שמחת היום וקלן דיאו לשבח השם:

ברם כמ''ד בניסן נברא העולם. כבר ידע היה שמנהגו של עולם כך הוא שהיו לילות קצרות וימים ארוכים וחוזר ומתקצרים הימים והלילות מאריכות:

מאן סבר בראש השנה נברא העולם רב. כלומר רב לטעמיה דאמר אדם הראשון התקינו לי''ט באלו הימים והוא סבר כמ''ד בתשרי נברא העולם כדתנא בסדר הברכות דתקיעתא דבי רב שהתקין הפיוט בזכרונות זה היום תחלת מעשיך:

רִבִּי יוֹחָנָן לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא מַלְכוּת מִצְרַיִם וּמַלְכוּת רוֹמֵי הָיוּ עוֹשִׂין מִלְחָמָה אֵילּוּ עִם אֵילּוּ. אָֽמְרוּ. עַד מָתַי אָנוּ הוֹרְגִין בְּפּוֹלֶמוֹס זֶה עִם זֶה. בּוֹאוּ וּנְתַקֵּין שֶׁכָּל מַלְכוּת שֶׁתֹּאמַר לְשַׂר צָבָא שֶׁלָּהּ. פּוֹל עַל חַרְבְּךָ. וְיִשְׁמַע לָהּ. תִּתְפּוֹסּ הַמַּלְכוּת תְּחִילָּה. דְּמִצְרַיִם לֹא שָׁמַע לוֹן. דְּרוֹמֵי הֲוָה תַמָּן חַד גְּבַר סָב וַהֲוָה שְׁמֵיהּ ייַנוֹבְרִיֻּס וַהֲווּ לֵיהּ תְּרֵיסָרֵי בָנֵי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. שְׁמַע לוֹן וְאָנוּ עוֹשִׂין בָּנֶיךָ דּוּכְּסִין וְאֵיפַּרְכִין וְאִסְטְרַטֵלֵיטִין. וְשָׁמַע לוֹן. בְּגִין כֵּן צְווָחִין לֵיהּ. קַלֶנְדַּס ייַנוֹבְרִיֻּס. מִן יוֹמָא דְבַתְרֵיהּ מִתְאַבְּלִין עֲלוּי מֵילָנֵי אִימֵּרָא. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹדְרַייָא. מָאן דִּזְרַע טְלוֹפְחִין בְּהַהוּא יוֹמָא לָא מַצְלִחִין.

Traduction

Au dire de R. Yohanan, ce n’est pas Adam qui institua les Calendes; mais prévoyant les guerres soutenues entre le royaume d’Egypte et celui de Rome, ces peuples se dirent: Jusqu’à quand nous combattrons-nous en guerre, polemo''? Etablissons la règle que tout gouvernement qui dira à son chef d’armée de se jeter sur son épée, et sera aussitôt obéi, sera proclamé le supérieur et dominera sur les autres. Le chef de l’armée égyptienne ne voulut pas se dévouer; celui de Rome était un vaillant vieillard, nommé Januarius, ayant 12 fils. Si tu nous écoutes, lui dit le peuple, nous ferons de tes fils des ducs, (duces) des gouverneurs, eparco'' et des chefs de corps, strathlath''. Il obéit et se transperça de son épée. Sur quoi, retentit ce cri: Calendoe Januarii (qui devint un nom de fête). Le lendemain fut institué comme jour de deuil, melaina hmera. R. Judan d’Antondar dit: celui qui sème des lentilles en ce jour ne les verra pas réussir.

Pnei Moshe non traduit

ר' יוחנן לא אמר כן. שאדם הראשון התקין לקלנדס אלא הוא זכר למה שאירע להם במי המלחמה:

עד מתי אנו הורגין בפולמוס. בחיל אנשי מלחמה ולאבד חיל כל כך:

פול על חרבך. תפול על חרבך ותהרוג עצמך וישמע לה זה סי' כי לאומה זו הגדולה והשלטנות ותתפוס המלכות תחלה:

דמצרים. בחיל של מצרים לא היה השר צבא רוצה לשמוע להן לעשות כן:

דרומי. השר צבא של רומי היה אדם זקן ושמו יינובירוס והבטיחו לו לעשות לבניו דוכסין ואיפרכים ושלטונים ושמע להם ונפל על חרבו והרג את עצמו והיו מצווחין קלנדס יינובריס לשון שמחה וחירות שנעשה ביתו בני חורין ושרים ועל ידו גם הם תפסו המלכות והחירות ולזכר הזה עושין קלנדס קודם התחלת החדש יינובריס שנקרא על שמו:

מן יומא דבתריה. היו עושין סי' לאבילות ומתאבלין עליו והיו קורין לאותו היום מילני אימיריא ולשון ארמי הוא מילני לשון עצה לו עצה ותבונה תרגומו לי' מילכא וביונתא אימירא מלשון אימתני ותקיף כלומר עצת פחד ואימה היתה זה:

מאן דזרע טלופחין. כך היו אומרים מי שזורע עדשים ביום האבל הזה לא יצליחו:

רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס אֲסוּרָה לַכֹּל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין אֲסוּרָה אֶלָּא לְפַלְחִין בָּהּ. סַטֻרנַלִייָה אֲסוּרָה לַכֹּל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בֵּין קַלֶנְדַּס בֵּין סַטֻרנַלִייָה אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא לְפַלְּחִין בָּהּ. חֲבֵרַייָא בָעוּ. נַשֵּׁי דְפַלְחִין כְּפַלְחִין. רִבִּי אַבָּהוּ בָעֵי. וְהָדָא טַקְסִיס דְּקַיְסָרִין מִכֵּיוָן דְּסוֹגְייָא שְׁמַרְייָן כְּפַלְחִין הִיא. הָדָה טַקְסִיס דְּדוּקִים צְרִיכָא. רִבִּי בֵּיבַי שָֽׁלְחֵיהּ רִבִּי זְעִירָא דְּיִזְבּוֹן לֵיהּ עֲזִיל קָטָן מִן סַטֻרְנָלִייָה דְבֵישָׁן. אֲתָא גַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי. סְבַר דְּמוֹרֶה לֵיהּ כְּהָדָא דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁרֵי. וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּהָדָא דְרִבִּי יוֹחָנָן אֲסִיר. רַב אָמַר. קַלֶנְדַּס לִפְנֵי תְּקוּפָה שְׁמוֹנָה יָמִים. סַטֻרְנָלִייָה לְאַחַר תְּקוּפָה שְׁמוֹנָה יָמִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. פְּרוֹקְטוֹ רֹאשָׁהּ שֶׁלִּתְּקוּפָה.

Traduction

Selon Rav, aux jours de Calendes il est interdit d’avoir des relations commerciales avec tout païen; selon R. Yohanan, ces relations ne sont interdites qu’avec ceux qui célèbrent cette fête et adorent ainsi l’idole. Aux jours de saturnales, les rapports sont interdits avec tous païens. Selon R. Yohanan, soit aux Calendes, soit aux saturnales, le commerce n’est interdit qu’avec les païens qui célèbrent ce jour de fête. Les compagnons d’études demandèrent: est-ce que les femmes de ces idolâtres spéciaux sont considérées comme eux (entraînant le même interdit), ou non? D’autre part, R. Abahou demanda: est-ce que le mur, de Césarée est considéré comme idole? -Puisqu’en cette ville, fut-il répondu, il y a beaucoup de Samaritains, on suppose qu’ils adorent en ce mur une idole secrète. On demanda aussi si l’on adore le mur de la localité de Doqim? (question non résolue). R. Bivi envoya à R. Zeira (une lettre) pour lui demander l’envoi d’une petite toile provenant des saturnales de la ville de Besan. R. Bivi vint demander à R. Yossé si, en cas de fait accompli, c’est permis; il avait supposé qu’il serait autorisé, conformément à l’avis précité de R. Yohanan (15)Ci-dessus, 1., qui permet le fait accompli; mais R. Yossé enseigna que c’est interdit, d’après l’avis de Resh Lakish. Rav dit: la fête des Calendes a lieu 8 jours avant le solstice d’hiver, et celles des Saturnales 8 jour après. R. Yohanan dit: la fête du Tropique tropico'' arrive au commencement du printemps, ou de l’équinoxe.

Pnei Moshe non traduit

קלנדס אסורה לכל. אסור לשאת ולתת עם כל עע''ז ולטעמיה אזיל דאדם הראשון התקינו והוא עשה לשם שמים אלא שהאומות אחריו קבעום לעכו''ם:

אלא לפלחין בה. לאותה אומה שהתקינה וכן עובדין ע''ז בה:

חברייא בעי. מי אמרינן נשי דפלחין כפלחין הנשים של אותם העובדים אי הוו כפלחין עצמם ואסור לשאת ולתת גם עמהן אי לא:

והדא טקסים. שם מקום אחד שהיו קורין אותו כך בקיסרין ומלשון תכשיט הוא אי הוי כע''ז:

מכיון דסוגייא שמריין. וקאמר הש''ס מכיון שיש בקיסרין הרבה מהשמרונים ומםתמא כפלחין אותה לשם ע''ז כדאמרינן בריש שחיטת חולין גבי כותים דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים והיו עובדין אותה והם היו מערי שמרון:

הדא טקסים דדוקים. של שם העיר דוקים:

צריכה. מיבעיא לן אם עובדין אותה או לא:

דיזבון ליה עזיל קטן. שיקנה לו מטוה קטן. ויביאו את המטוה תרגמו עזל:

מן סטרנלייה דביישן. ביום האיד סטרנלייה בעיר ביישן:

אתא. ר' ביבי לשאול גבי ר' יוסי אם מותר בדיעבד:

סבר דמורה ליה וכו'. והיה סבור שיורה לו להיתר והורה לו לאיסור ונראה דאיפכא גרסינן סבר דמורה לי' כהדא דר' יוחנן דשרי דר' יוחנן אמר לעיל בהלכה א' אם עבר ונשא ונתן מותר ואפי' ביום אידו והורה לי' כהדא דר''ל אסור דר''ל החמיר אפי' בדיעבד לעיל גבי עובדא דרב יודן נשיאה. ור' יהושע בן לוי דגריס בספרים טעות הוא:

פרוקטו. כך היו קורין אותו היום והוא ראש של ימי התקופה:

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. שְׁלשָׁה זְמַנִּים בְּבָבֶל. וּשְׁלשָׁה זְמַנִּים בְּמָדַיי. שְׁלשָׁה זְמַנִּים בְּבָבֶל. מהורי וכנוני וכוונתה. שְׁלשָׁה בְמָדַיי. נוסרדי ותירייסקי ומהירקנה. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. נֹרוּז בְּב' בְּאָדָר בְּפָרָס בְּעֶשְׂרִים בְּאָדָר בְּמָדַיי.

Traduction

R. Aba dit au nom de Rav: il y a 3 fêtes d’idolâtres à Babylone et 3 autres en Médie. Les 3 de la Babylonie sont dites: Mohuri, Conuni, et Convetha. Les 3 de la Médie sont: Nussardi, Teriaski, Monharneki. R. Houna dit au nom de R. Nahman b. Jacob que la fête de Nuruz a lieu en Perse le 2 Adar et le 20 Adar, en Médie.

Pnei Moshe non traduit

שלשה זמנים. של יום אידם היו בבל וכו' כדמפרש השמות של אלו השלשה באלו שלשה המדינות:

סַטוּרנַלִייָא. שִׂנְאָה טְמוּנָה. שׂוֹנֵא נוֹקֵם וְנוֹטֵר. הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶת יַֽעֲקֹ֔ב. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָֽעְזָר. בְּרוֹמֶי צְווָחִין לֵיהּ. סֶנַטוֹרִייֵהּ דְּעֵשָׂיו.

Traduction

– Le terme Saturnale équivaut (par décomposition des syllabes) au sens de haine cachée d’un ennemi vindicatif, comme il est dit (Gn 27, 41): Esaü éprouva une haine profonde pour Jacob. R. Isaac b. R. Eléazar dit: à Rome ou nomme les chefs sénateurs (jaloux) d’Esaü,

Pnei Moshe non traduit

סטרניילה. הוא לשון שנאה טמונה ונוטריקון הוא שונא נוקם ונוטר היך מה דאת אמר וכו':

ברומי צווחין לי'. קורין ליעקב סנטורייה דעשו:

וְקָרַטֶסִיס. יוֹם שֶׁתָּֽפְשָׂה בוּ רוֹמֶי מַלְכוּת. וְלֹא כְבָר תַּנִּיתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. פַּעַם שְׁנִייָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. יוֹם שֶׁנִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה לְפַרְעה וְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם יָרַד מִיכָאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַיָּם וְהֶעֱלָה שִׁלְעֲטוּט וְנְעֲשֶׂה חוֹרֶשׁ גָּדוֹל וְזֶה הוּא כַּרַךְ גַּדוֹל שֶׁבְּרוֹמֶי. יוֹם שֶׁהֶעֱמִיד יָרָבְעַם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב בָּאוּ רוֹמֻס וְרוֹמִילֻס וּבָנוּ שְׁנֵי צְרִיפִים בְּרוֹמֶי. יוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק בּוֹ אֵלִיָהוּ הוּעֲמַד מֶלֶךְ בְּרוֹמֶי. וּמֶ֥לֶךְ אֵ֛ין בֶּֽאֱ֖דוֹם נִצָּ֥ב מֶֽלֶךְ׃

Traduction

et l’on appelle la fête principale, cratista, le jour où la monarchie domina à Rome.-Mais n’a-t-on pas déjà trouvé une allusion à ce sujet (à propos de l’origine des Calendes)? -Oui, dit R. Yossé b. R. Aboun; mais il s’agit d’une seconde reprise de l’autorité à Rome. R. Levi dit (16)''Siffri, section Eqeb; Rabba sur (Ct 1, 6).'': le jour où Salomon s’allia avec le Pharaon Nékho roi d’Egypte (en épousant sa fille), l’ange Michaël (17)Désigné d'ordinaire comme préposé à la protection de Rome. descendit du ciel, planta dans la mer une tige, puis surgit un banc de sable, surti'', sur lequel poussa un grand bois. Telle est l’origine de la grande ville de Rome. Au jour où Jéroboam (peu après) érigea les veaux d’or, Remus et Romulus survinrent au dit bois et construisirent 2 faubourgs de Rome. Enfin au jour où Elie fut enlevé (jour malheureux pour Israël), un roi fut proclamé à Rome, comme il est dit (1R 22, 48): Il n’y avait pas alors de roi en Idumée (Rome): le gouvernement était vice-roi.

Pnei Moshe non traduit

ולא כבר תניתה. קלנדס ור' יוחנן אמר לעיל דקלנדס הוא זכרון לתפיסת המלכות:

פעם שניה. שלקחו מהם המלכו' וחזרו וגברו בשניה:

והעלה שלעטוט. העלה שירטון סביבו ונעשה מקום יער גדול ושם בנו כרך גדול שברומי אח''כ:

ומלך אין באדום וגו'. כתיב דמעיקרא לא היה להם מלך עד אותו היום שנסתלק אליהו ולא היה מגין על ישראל:

'Avodah Zarah

Daf 3b

משנה: יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם וְיוֹם שֶׁיָּצָא בוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ.

Traduction

Le jour où le païen se coupe la barbe ou les cheveux, ou le jour de son arrivée par mer, ou le jour de sa délivrance de la prison, ou le jour auquel il fait à son fils le repas nuptial, c’est là le jour interdit, bien entendu à l’égard de cet homme seul.

Pnei Moshe non traduit

מתני' יום תגלחת זקנו. שאינו זמן קבוע לרבים אלא כל אחד כשמגלח עושה יום איד:

ובלוריתו. שמניח בלורי' מלאחריו כל השנה ואינה מגלחה אלא משנה לשנה ויום שמגלחה עושה יום איד:

יום שעלה בו מן הים. ומקריב זבחים לע''ז על שניצל בכל הנך אינו אסור אלא אותו היום ולא לפניו דלא חשיבי כולו האי:

ואותו האיש. לאפוקי עם משעבדיו מותר:

הלכה: יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ כול'. מַה. אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. אוֹ אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּכָל שָׁנָה. וְהָתַנֵּי. תִּגְלַחְתּוֹ וְתִגְלַחַת בְּנוֹ אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁגִּילְּחוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. וְהָתַנֵּי. מִשְׁתֵּהוּ וּמִשְׁתֶּה בְנוֹ אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁגִּילְּחוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת שֶׁנָּֽשְׂאוּ נָשִׁים. וְהָתַנֵּי. לֵידָתוֹ וְלֵידַת בְּנוֹ אֲסוּרָה. אִית לָךְ מֵימַר. שֶׁנּוֹלְדוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. תִּיפְתָּר בְּהַהוּא דְּלָא אַסְפִּיק מֵיעֲבַד בְּיוֹמֵיהּ עַד דְּאִיתְיְלִיד בַּר וַעֲבַד כְּחָדָא.

Traduction

Est-ce que l’interdit se réfère à ''ce jour'' seulement, ou à tout anniversaire de ce même jour? Puisqu’il est dit ailleurs que le commerce est interdit le jour où se rase le païen, ainsi que son fils, il ne s’agit que de ce jour même, non de l’anniversaire. Toutefois, on peut répliquer qu’il s’agit sans doute dans cet enseignement de ce que le païen et son fils se sont rasés le même jour (par ce motif, il n’est pas question là de jour, et l’on n’en peut rien conclure). -Mais n’est-il pas dit d’autre part que le commerce est interdit au jour de festin du païen et de celui du fils (où il s’agit bien de ce jour seul)? -On peut répliquer aussi qu’à l’instar de la simultanéité de se raser entre le père et le fils, on peut supposer qu’ils se sont tous deux mariés le même jour (et dès lors chaque anniversaire serait interdit). -Mais n’est-il pas dit que la relation est interdite au jour de sa naissance et à celle de son fils (soit forcément à 2 jours différents, bien que le texte n’emploie pas le terme jour)? On peut encore supposer qu’il y a coïncidence de 2 dates, s’il arrive qu’au jour même adopté par le païen pour sa fête il lui soit né un fils, et il a réuni les 2 réjouissances (de sorte que l’on ne peut rien objecter de ce détail, et en somme la première question posée reste non résolue).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה. כלומר דבעי הש''ס אותו היום דקתני מהו אם אותו היום שגילח בלבד הוא דאסור או אותו היום בכל שנה ושנה אסור לישא וליתן עם אותו האיש:

והתני תגלחתו ותגלחת בנו. והאי ברייתא ליכא לפרש דבכל שנה ושנה ביום תגלחתו קאמר דא''כ הוה ליה למיתני יום תגלחת ויום תגלחת בנו דהוה משמע ביום תגלחת שלו שהוא עושה בכל שנה וכן ביום תגלחת בנו ועוד דאם בכל שנה עושה לו יום איד ביום שגילח מסתמא היה מגלח גם תגלחת בנו באותו יום איד הקבוע לו וא''כ תגלחת בנו היינו תגלחתו אלא ש''מ דלא הוי יום איד כ''א ביום שגילח בלבד:

תיפתר שגילחו שניהן כאחת. ביום אחד ומש''ה נמי לא קתני יום בכל חד וחד ולעולם איכא למימר בכל שנה ושנה אסור בו ביום:

והתני משתהו וכו'. וש''מ באותו יום דוקא וכדלעיל:

תיפתר שגלחו שניהן כאחת שנשאו נשים. כלומר כמו דמפרשינן בברייתא קמייתא שגלחו שניהן ביום אחד ה''נ שנשאו נשים הוא ובנו ביום אחד וקבעו להם יום איד ליום זה מחמת שהיתה להם שמחה כפולה ולעולם בכל שנה ושנה אסור:

והתני לידתו ולידת בנו. וכי אית לך למימר שנולדו שניהן כאחת והשתא בהני ברייתות נמי לאו שגלחו או שנשאו נשים ביום א' מיירי וא''כ ש''מ דאינו אסור אלא אותו היום בלבד מדלא קתני יום בכל אחד ואחד:

תיפתר. הא נמי ל''ק דנוכל לומר דיום איד שקבעו הי' ביום אחד וכגון שלא הספיק לעשותו יום איד לו עד שנולד לו הבן ועשה יום איד בשביל עצמו ובשביל בנו כאחד והלכך הוא דקתני לידתו ולידת בנו שבשביל האיד הכפול לו קבעו. ולא איפשיטא:

יוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁל מְלָכִים. 3b וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֤וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת פַּרְעֹ֔ה.

Traduction

Le jour de la naissance des rois est une fête, comme il est dit (Gn 40, 20): Il arriva au 3e jour, celui où Pharaon était né, etc.

Pnei Moshe non traduit

יום גינוסיא של מלכים. הוא יום הלידה כדכתיב ויהי ביום השלישי וגו' ומאי הדר דקתני יום הלידה וכו' עד כאן לציבור יום גונוסיא הוא שעושים ביום הלידה של מלך יום איד לכל המון העם ויום הליד' דהדר תני הוא שעושין אותו יום איד ליחיד כל א' בביתו ביום הלידה שלו וכיום תגלחת זקנו דלקמיה הוי:

יוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה. עַד כָּאן לְצִיבּוּר. מִכָּן וָאֵילָךְ לְיָחִיד. וּכְתִיב בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּת וּֽבְמִשְׂרְפ֣וֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ הָרִֽאֹשׂנִ֜ים וגו'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

C’est là un motif de réjouissance publique, en outre de la célébration individuelle d’un anniversaire de naissance, comme on rappelle aussi par un anniversaire le jour de la mort. Puisqu’il est écrit (Jr 34, 5): tu mourras en paix, et comme on a brûlé des parfums pour tes pères on en brûlera pour toi, etc., qu’y a-t-il en cela de contraire à l’usage juif? Voici donc comment il faut compléter notre Mishna: l’enterrement qui comporte de l’encens et la combustion des effets personnels au mort est un acte d’idolâtre; sans quoi, non.

Pnei Moshe non traduit

וכתיב בשלום וגו'. אלמא דהיו נוהגין כן בשריפה ואמאי קתני דיש בה ע''ז:

כיני מתניתא וכו'. כלומר דמפרש דמאי שריפה דקאמר דהוי ע''ז זהו עישון ושריפה ששורפין עליו כל כליו שלא ישתמש בהן אחר ומקטירין קטורת לע''ז והיינו עישון ושריפה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source